צנציפר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 27/12/08.

1. לטענת התובע, במועד הנקוב נסע ברכבו עם אשתו במושב אודים . לאחר פניה ימינה מכיוון דרך צדדית, הוא הבחין ברכב מבוטח הנתבעת – מר דרור קבלרו (להלן:"מר קבלרו") – כשהוא עומד במצב של עצירה בצד הכביש. רכב חברו של התובע – מר ימלין רומן – אשר נסע לפני התובע – עקף את רכבו של מר קבלרו ללא בעיה והמשיך בנסיעה. משכך,פנה התובע והחל אף הוא בעקיפתו. לטענת התובע, בשעה שעמד במקביל לרכבו של מר קבלרו ורכבו אף עבר את רכבו של מר קבלרו כדי מחציתו, החל לפתע מר קבלרו בנסיעה ופגע בו. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של מר קבלרו ומשכך, על הנתבעת – היא מבטחת רכבו - לשפותו בגין כלל הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

2. לטענת הנתבעת, מר קבלרו עמד בצד הדרך על מנת לזרוק גזם למתקן המיועד לכך , המצוי במיקום זה. לאחר מכן, עלה מר קבלרו לרכבו ואותת על כוונתו להתחיל בנסיעה ואולם, הואיל וראה את מכונית חברו של התובע , המתין עד שסיימה את עקיפתו. לטענת הנתבעת, משלא ראה מר קבלרו רכב נוסף, הוא החל בנסיעה קדימה. אלא שאז, לטענתו, התובע עקף את רכבו באופן מסוכן ומהיר ומשכך, פגעו הרכבים זה בזה. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע, אשתו - הגב' רחמילוב אבלינה ,חברו - מר ימלין רומן וכן, העיד – מטעם הנתבעת – מר גרור קבלרו. הצדדים והעדים אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו לי תמונות המתעדות את מקום התאונה ותמונות הנזק לכלי הרכב השונים.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות ובראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בחינה כאמור, כפי שיפורט להלן, מטה את המאזן לכיוון גרסת מר קבלרו – מטעמה של הנתבעת.

תחילה – באשר לתוואי הדרך – אין עוררין וכלל העדים אישרו זאת בפני בית המשפט כי הכביש בו ארעה התאונה הוא רחב בתחילתו וככל שמתקדמים למיקום בו היתה התאונה הוא הולך והופך לצר יותר (ראה עדות התובע בעמ' 4 שורות 23-24, עדות מר קבלרו בעמ' 5 שורוה 21 ועדות אשת התובע בעמ' 7 שורות 8-9).

מעדות חברו של התובע אשר נסע לפניו – מר רומן ימלין – הנני למדה כי הוא ראה את הרכב של מר קבלרו ועבר אותו בקלות כי היה מספיק מרווח (ראה עמ'8 שורה 2). בניגוד למצב זה, העידה אשתו של התובע כי בעת שרכב התובע עקף את רכבו של מר קבלרו לא היה די מרווח ומשכך, היה על רכבם לעלות במעט עם הגלגלים השמאליים על אי התנועה (ראה עמ' 6 שורות 31-32).

זאת ועוד, העדים טענו כי התובע אינו מכיר את האזור ומשכך, היתה חשיבות לכך, שיהיה צמוד לרכב רומן ימלין ולא יאבד אותו (ראה עדות רומן ימלין בעמ' 7 שורות 21-22 וכן, עדות אשת התובע בעמ' 6 שורות 15-16).

בנוסף, התובע העיד כי שני כלי הרכב הגיעו מכיוון שביל צדדי וכי כשהוא הגיע לכיוון הכביש הראשי יותר הוא עצר ורק לאחר שראה את חברו עוקף את מר קבלרו , הוא החל להתקדם לכיוונו (ראה עמ' 5 שורות 4-5).

מר קבלרו העיד כי נכנס לרכבו וביקש להתחיל בתנועה , בחן אם קיימים כלי רכב, ראה את רכבו של מר רומן ימלין , המתין עד שזה עקף אותו ומשלא ראה רכבים נוספים החל בנסיעה. עיון בתמונות מקום האירוע מעלה כי הפנייה לכיוון ימין, ממנה הגיע כלי הרכב של התובע, מצוייה מטרים ספורים בלבד ממקום התאונה ומשכך, שילוב עדות מר קבלרו, עם נתוני השטח ועם עדות התובע – מעלה כי עדותו של מר קבלרו מתיישבת עם נתוני הדרך, הואיל ואם באמת עצר התובע עד שראה את חברו עוקף את מר קבלרו והוא החל בתנועה רק לאחר שזה השלים את העקיפה – הרי שאמנם לא יכל מר קבלרו לראותו בשעה בה התחיל בנסיעה – מיד לאחר שמר ימלין עקף אותו שכן, אז עוד היה רכב התובע בפניה.